ק. לינץ' היה אחד מהאדריכלים ומתכנני הערים החשובים במאה ה-20. בסיפרו הנ"ל חקר את חזות העיר, דמותה ומשמעותה בעבור מבקריה והמתגוררים בה. מחקרו עסק בברור השאלה: מה בסביבה הבנויה בעל חשיבות בעיני האנשים החיים בה. העיר נתפשת בעינינו כסביבה בנויה, אולם בכל רגע נתון, יש בה יותר משהעין יכולה לראות והאוזן יכולה לשמוע. דבר אינו נחווה בפני עצמו, אלא תמיד באינטראקציה עם סביבתו, ברצף של ארועים וזכרונות.
בכדי להבין את מערך העיר ותמונתה אנשים יוצרים לעצמם "מפה מנטלית", המהווה רשת של אלמנטים מוגדרים:
1. paths-אלה הם ערוצי התנועה למיניהם, כגון: כבישים, מסילות, מדרכות.
2. edges-אלמנטים קוויים שאינם ערוצי תנועה, כגון: חומות, קו החוף.
3. districts- אזורים מוגדרים בעיר, שלהם מאפיינים יחודיים המבחינים אותם מסביבתם כגון: שכונה עשירה.
4. nodes- נקודות התרחשות אסטרטגיות, בהן מתרחשת כניסה ויציאה אינטסיבית של אנשים ומתרכז בהן עניין מיוחד כגון: צומת סואן, מרכז עירוני.
5. Landmarks-אוביקטים פיזיים המשמשים כנקודות ציון מיוחדת: חנות, בי"ס, פסל, הר.
לינץ' טבע את המונחים הבאים בהקשר העירוני:
1. Legibility- נהירות המקום. זהו קונספט המבטא את הקלות שבה אנשים מבינים את מערך המקום שבו הם נמצאים.
2. Imageability-היכולת ליצור את תמונת המקום בתודעה. ככל שמקומות מדורגים גבוה בסולם זה התמונה הנוצרת בתפישת החיים בה חיה יותר. התבנית שלהם ברורה יותר, האלמנטים שלה מובחנים בקלות רבה יותר וזהויות מקומות שונים בה נבדלים בקלות אלה מאלה.
מחקרו של לינץ' נערך ב-3 ערים גדולות בארה"ב: בוסטון, לוס אנג'לס וג'רסי סיטי. בין ממצאין החשובים: אנשים סוטים מדרכם על מנת לעבור באזורים מענינים יותר, בהם חלה התרחשות. רוב האנשים הזכירו מים וצמחיה בהקשר של הנאה, ובעיות התמצאות קושרו לחוסר זהות, גבולות בלתי מוגדרים, ודו משמעויות.
הממצאים הושגו לאחר ניתוח מפות מנטליות של האלמנטים הנ"ל. כדוגמא נביא כאן את ניתוחו של לינץ' לבוסטון בצד מפת הרחובות הגאוגרפית של אותו אזור:
הממצאים הושגו לאחר ניתוח מפות מנטליות של האלמנטים הנ"ל. כדוגמא נביא כאן את ניתוחו של לינץ' לבוסטון בצד מפת הרחובות הגאוגרפית של אותו אזור:
ניתן לראות בברור היכן ממוקמים האזורים המובחנים של העיר, מהם ערוצי התנועה והנקודות האסטרטגיות במפה במנטלית לעומת המפה הגאוגרפית בה לכל המקומות משמעות זהה.
